כנף 2, או שדות מיכה, הוא שמו של בסיס חיל האוויר בו נמצאים הטילים הבליסטיים של ישראל מדגם יריחו, הנושאים ראשי נפץ גרעיניים. הבסיס, שהוקם לאחר מלחמת 67', נמצא בקרבת המושבים שדות מיכה, זכריה ותירוש (לא רחוק מבית שמש). בבסיס מחפורות בהן מוכנים הטילים הגרעיניים לשיגור וכן מחסנים בהם מאוחסנים טילים נוספים.

מומחי אתר האינטרנט גלובל סקיוריטי (globalsecurity.org), כותבים כי באזור זה נמצאים שני בסיסים שונים, שדות מיכה ותירוש, אך נראה שמדובר באותו בסיס צבאי בשל סמיכות האתרים.

לפי הערכות שנעשו ב-2002 על סמך תצלומי הלוויין הצבאי האמריקאי קורונה (Corona) והלוויין המסחרי אייקונוס (IKONOS), יש כמה עשרות מחפורות לטילים גרעיניים (23-50) בעומק של עד 30 מטר בתוך האדמה. האזור המאופיין בסלע הגיר הרך שבו מאפשר בניית מחפורות בקלות יחסית. בכנף 2 נמצאים טילי יריחו 1 בעלי טווח של עד 500 ק"מ וטילי יריחו 2 בעלי טווח של עד 1,500 ק"מ.

עד 1980 השקיעה ישראל כמיליארד דולר בפיתוח וייצור טילי היריחו 1 - טיל ממנו ייצרו כ-50 יחידות. הטיל נחשב כיום מיושן ולא מן הנמנע שחלק ממערכות הטיל אינן מתפקדות (בהתחשב בעבודה שעברו יותר מ-20 שנה מייצורן). במקרה דומה השקיעה ארה"ב מיליארדי דולרים בחידוש מנועים של טילים בליסטיים מאותו סוג.

במחצית שנות ה-80 הוחל בפיתוחו וייצורו של הטיל יריחו 2, שהפך מבצעי בתחילת שנות ה-90. לפי הערכות, יוצרו מדגם זה לפחות 50 טילים. ישראל ככל הנראה עסוקה כעת בפיתוח וייצור של דגם חדש - יריחו 3 - שיגיע לטווח של עד 5,000 ק"מ. מידע על כך טרם אומת.

בדיווח של מכון מחקר של הקונגרס האמריקאי, לישראל 50 כלי רכב נושאי טילי יריחו 1, ו-100 טילי יריחו 2 הנישאים על כלי רכב או קרונות רכבת שטוחים - הכל מאוחסן מתחת לפני האדמה.

המעבר לטילי יריחו 2 שנעשה בשנות ה-90 חייב שינוי בבסיס הצבאי. עדיין לא ברור אם ישראל בנתה בסיס חדש לטילים המתקדמים יותר, או החליפה את הטילים הישנים בחדשים, או אפשרות שלישית, מאחסנת בבסיס טילים משני הדגמים. לפי הערכה, בטרפז הנראה בצילום למעלה נמצאים הטילים המתקדמים יותר מדגם יריחו 2.

הבסיס כאמור שייך לחיל האוויר למרות שאין בו מסלול טיסה. בבסיס פועלות טייסת 150, טייסת 199 וטייסת 248. הוא ממוקם בקו רוחב 34°41.59 צפון וקו אורך 34°55.0 מזרח (Latitude: 31° 41' 59" N Longitude: 34° 55' 0" E). באנגלית נזכר גם השם חירבת זכריא הנמצאת ליד המושב זכריה.

הטילים הגרעיניים מועברים לבסיס זה ככל הנראה באמצעות מסילת רכבת המתחברת לקו הישן לירושלים העובר סמוך בנחל שורק, והמאפשר חיבור עם מפעל הטילים בבאר יעקב.

חלק מהתמונות המוצגות פה הן ישנות וצולמו באמצעות הלווין קורונה בתחילת שנות ה-70, לפני יותר מ-35 שנה - תמונות שהוסר מעליהן החיסיון. גוגל מצנזרת בתוכנת ה-google earth שלה את התמונות בהן נראה בסיס הטילים, והתמונות מופיעות מטושטשות או ברזולוציה מאוד נמוכה. קיימים כמובן לוויינים מסחריים רבים המספקים תמונות של כל נקודה בישראל וניתן לרכוש את התמונות בשוק החופשי. בלחץ ישראל החל מ-1996-7 נכלל בחוק האמריקאי תיקון מיוחד המונע מחברות מסחריות אמריקאיות למכור תמונות לווין של ישראל (ורק לגבי ישראל) ברזולוציה של פחות משני מטרים (כך שכל פיקסל בתמונה מייצג שני מטרים רבועים של שטח). מכיוון שכיום לוויינים מסחריים מספקים תמונות גם ברזולוציה של חצי מטר, התמונות של אזורי ישראל עוברות טשטוש. ישראל הצליחה לשכנע גם את רוסיה למנוע מחברות מסחריות (כדוגמת SovinformSputnik) לא למכור תמונות לווין של ישראל ברזולוציה הגבוהה משני מטרים.

מקורות:

כל המידע נלקח ממקורות גלויים ופורסם ברבים פעמים רבות

 

מידע רב על הבסיס כולל תמונות ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של פדרציית המדענים האמריקאים FAS.

הורידו את הדף כקובץ וורד